<h1>קונטרס הראיות לריא"ז — ב"מ ראיה ט"ז</h1>
<h2>דף ד.</h2>
[ב"מ קט"ו ע"ב] אביי אמ' לך אנא דאמרי אפי' לרב הונא. פי' לאו למימ' דס"ל לאביי כרב הונא דהא אביי אמ' בהדיא אין לוקין על [לאו] שבכללות, וה"נ אמרי' בפ' כל שעה [פסחים מ"א ע"ב] גבי נזיר דכתי' ביה [במדבר ו'] מכל אשר יעשה מגפן היין, א"כ אביי לית ליה דרב הונא דאמ' לוקה שלש, ומאי דאמ' אביי אנא דאמרי אפי' לרב הונא כלומ' דרב הונא מודה לדב' אביי בנא ומבושל דאי' לוקה אלא ב' דאיכא למימ' כי אם צלי אש לדרשא אחרינא אתא, משום דאמ' תלמוד' לימא אביי דאמ' כרב יהודה ורבא דאמ' כרב הונא בא לדחות ולומר דמצי למימ' דרב הונא מודה לדב' אביי, ומיהו אביי ודאי לא ס"ל כרב הונא, ואע"ג דקרי אביי לאו דכי נפש הוא חובל לאו שבכללות לאו דלא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו לא הוי לאו שבכללות דהתם ביאת ביתו אסרה תורה, ולאו דביאה מיוחד הוא כשאר לאוי' שבתורה, אבל לאו דכי נפש הוא חובל הוא כולל כל כלים שעושי' בהם אוכל נפש.
